DT News - Israel - 2014 EAO, נקודה מוצא להתבוננות פנימית ולבדיקה מחודשת של אימפלנטולוגיה

Prof. Mauro Labanca, Italy

ש' 27 ספטמבר 2014

לשמור

כשנכנסתי לתחום ההשתלות הדנטליות, לפני שנים רבות, אני זוכר היטב את הגישה הקפדנית מאוד להליך כירורגי זה. באותם ימי החלוצים, הייתה רק חברה אחת שפעלה בתחום והיה לה כמעט מונופול לא רק על השתלים אלא גם על ההכשרה של כמה רופאים שעבדו בדיסציפלינה הזאת, אשר, אם כי ותיקה מבחינת המקורות שלה, היתה אז בשלבי ההתחלה, כדי לפתח מסגרת מדעית ומעשית שנדרשה והיתה מוצדקת באותן השנים.

הניסיון שלי בתחום הניתוחי איפשר לי להבין בצורה מאוד ברורה את הסיבות לדבקות זהירה וקפדנית לפרוטוקולים, הכנה נאותה של חדר הניתוח, ואת תשומת הלב הדרושה לסטריליות ולהתנהלות החולה שהיה אמור לעבור השתלה של גוף זר בציפייה שזה יכול להימשך זמן מה. באותו זמן, כל זה היה שמור למעטים, שהקדישו תשומת לב ראויה לתכנון טיפול למען החולים שלהם וחולים שהופנו אליהם על ידי חבריהם. אני חייב להודות שמאז אני עד, עם מבוכה גדולה ולא פחות דאגה, לריכוך הדרגתי של עקרונות ההליך, אשר, אם כי מתבצע על ידי יותר רופאים בימינו, סובל מירידה מסוכנת במונחים של כללים, פרוטוקולים, מודעות מטופלים וקווים מנחים אתיים שאנשי מקצוע אמורים לעקוב אחריהם. בדומה לניתוחים שיקומיים, תקופת הפשטה באה לאחר תקופה של התפתחות וגיבוש, ובכך התאפשר ליותר אנשי מקצוע להציע טיפולים דנטליים הכוללים שתלים על מנת לשחרר את החולים מהצורך בנסיעות ארוכות ולעתים מיותרות בתקווה לקבל טיפול מרופא שיניים מכובד קילומטרים רבים ממקום מגוריהם.

למרבה הצער, לדעתי, צמיחה מהירה זו לא כללה את הרצף הנכון באבולוציה של התחום. לא אדון כאן בקורסים באוניברסיטה, אשר רק לעתים רחוקות נאותים במתן מיומנות הכרחית לרופאי שיניים. במקום זאת, תרשו לי לחשוב מי באמת מסוגל לבצע השתלות דנטליות היום. כמה קלינאים מתיימרים להיות מסוגלים לעשות זאת, מבלי שקבלו את ההכשרה האקדמית הנדרשת? כמה עברו רק הכשרה מינימאלית במהלך קורס בן יומיים המנוהל על ידי חברת שתלים (מה שנקרא מועדון ״סוף שבוע״)?

במהלך פעילויות ההוראה שלי ברמה לאומית ובינלאומית, היה לי את העונג הגדול לפגוש רופאים רבים בעלי כישורים נחוצים לביצוע שתלים. לעתים קרובות מדי, לעומת זאת, פגשתי גם רופאים שלא השקיעו תשומת לב מספקת לתחום. בקורס שלי על כירורגיה אנטומית, המתקיים כעת בפעם ה 15, אני לעתים קרובות ובעצב נזכר בעובדה שרופאי שיניים רבים חסרי לא רק ידע אנטומי בסיסי, אלא גם אינם מודעים לעובדה שהרדמה נאותה מבוססת על ידע של מבנים אנטומיים. לזה ניתן להוסיף את בורות הכירורגית הכללית והבסיסית, כאילו ביצוע חתך והחדרת שתל הם מעשים של מה בכך וחסרי סיכון. כשאני שואל מה צריך לעשות במקרה של פגיעה עורקית, למשל, לעתים קרובות מדי אני רואה חניכים מתייחסים למחוות וסימני אמונות תפלות במקום לקחת קלמר (Klemer).

המגמה באיטליה, למרבה הצער, היא להשתמש יותר ויותר בשתלים משובטים ממקור מפוקפק שלעתים קרובות חסרי מחקר מםפק והמחקר הקטן שנעשה בחולים אקראיים במה שבקושי דומה למחקר מעמיק. האם זה הגיוני לחסוך € 50 או € 100 על התקן שצריך לעמוד בשורה מכובדת עם ירך תותב או עצם ירך מלאכותית, תותבת, ואמור להישאר בפה למשך שארית חייו של המטופל? ובחירה זו, אבוי, אינה מהווה חיסכון בשום צורה למטופל, שמשלם את אותו המחיר, וכל זאת, על מנת שרופא השיניים ישיג שולי רווח גדולים יותר.

בשנים האחרונות, הודות להשפעה הכבדה של חברות פרטיות, התפתחה מגמה נוספת - trivialisation, הפשטה מוגזמת וכמעט פופוליזצויה popularisation, של השתלות. מכאן נובעת טענה שבעזרת כלים טכנולוגיים חדשים כמו רדיוגרפיה, תוכנות מחשב, עיצובי מערכת, סטנטים כירורגית וכמעט כל דבר אחר, כל אחד יכול לקרוא לעצמו או את עצמה אימפלנטולוג - implantologist, למרות שכמעט ואין התמחות או ניסיון בתחום הניתוחי, למשל. לפיכך, רופאי שיניים מספקים שיניים חדשות בתוך 24 שעות עם העמסה מיידית קיצונית, וall on 4 בכל מחיר ובכל תנאי, עם ניתוחי flapless לכולם. השלכות שיקומיות כמעט שאינן נשקלות. ומה לגבי בדיקות יציבות שתל, תדר תהודה, יציבות והלימות, סוג השיקום, בריאות כללית של המטופל ואת היכולת שלו או שלה להתמודד עם הפעולה הכירורגית, כמו גם הערכה מוקדמת של איך להתמודד עם כישלון אפשרי כדי לצמצם את הפגיעה או תופעות לוואי לא רצויות? ובכן, אנחנו יכולים לפטור את כל זה כמו שטויות ופלפול חסר תועלת של כמה סולנים קפדנים זקנים כמוני או העמיתים הבוגרים שלי.

העובדה שהשנה איטליה מארחת את הכינוס השנתי היוקרתי של האיגוד האירופי לאוסאואינטגרציה, יכולה להיות נקודת מוצא להרהור ובדיקה מחודשת על ידי כל מי שעוסק בהפצת ידע מדעי ברמה גבוהה ומהווה נקודת ההתייחסות להכשרה אנשים צעירים (בוואקום שהותירו מוסדות) או לעדכון של הרופאים המנוסים ביותר. יחד, בואו ננסה לקחת צעד קטן אחורה, תוך כדי הבאת ההתפתחויות האחרונות בשוק לתשומת לבם של כלל רופאי השיניים. אל לנו לשכוח לקבל אחריות רצינית ומחויבות למתן הנחיות תקפות, מעשיות ואמינות. בואו ננסה להיות פחות נוטים לתכתיבים של חברות ולחץ מסחרי, ונהיה פרגמטיים יותר בהוראת אחרים להבחין בין אמת לבדיה כדי להראות להם מה בר השגה באופן קונקרטי בהשוואה לסוג של ניסים ונפלאות שנעשים על ידי כמה סופר מומחים, כמעט גיבורים. מי יתן ונזכור תמיד את העובדה שהצבת שתל היא הליך כירורגי המבוצע על מטופל חי ששילם ממיטב כספו ושם על המשקל את הנכסים היקרים ביותר שלו או שלה: הבריאות האישית והאמון.

שפע של פעילויות מדעיות ולימודי המשך קיים היום שהוא לעתים קרובות מדי רק חלון ראווה עבור אנשים מסוימים אשר אינם ראויים להתקרב לפודיום. מי יתן ונשתמש בכלי רב ערך זה לתפקודו הראוי, שבאמצעותו נשתף את המומחיות של מי שמנוסים יותר לטובתם של אלה שמנוסים פחות, כדרך לשתף וללמוד מהטעויות שלנו, ולומר את מה שצריך למרות שזה עשוי להשמע כהליכה נגד הזרם או להיראות כצעד אחורה, וליישם אקסיומה ישנה שלפעמים פחות זה יותר. ומעל לכל, נחזיר את המטופל למוקד של תכנית הטיפול שלנו על ידי המנעות מלבצע הליכים שלא ממש נדרשו על ידי המטופלים שלנו ושמבוצעים שם רק כדי להאכיל את הגאווה שלנו או להביא עוד סדרה של שקופיות מחמיאות על המסך.

המטופלים שלנו רק צריכים פתרון לבעיה שלהם. הם שמו את מבטחם בנו ואנחנו חייבים, בתום לב, למצוא פתרון המבוסס על מידע ועקרונות מדעיים מוכחים והתואמים את הכישורים האמיתיים שלנו. אנחנו חייבים להודות לעצמנו שלא כל מה שניתן לעשות צריך להיעשות. עם יותר ענווה ואימון נכון, אנחנו חייבים להחזיר את הכבוד המדעי ותרבותי למקצוע שלנו, שבו אנו נמצאים כעת בסכנה חמורה של אובדן דרך על חשבון אנשי המקצוע הרבים שממשיכים להאמין במקצוע הזה ומנהלים אות על פי הקריטריונים הטובים ביותר והריאליסטיים ביותר של מצוינות.