לזכרו של פרופ' אדי גרפונקל

לפני מספר חודשים ביקשו ממני להכין חמש דקות על פרופ' אדי גרפונקל. חשבתי, איך אני מצמצם עשרים שנה בחמש דקות ולכן, החלטתי להתרכז באיך אדי היה רוצה שנזכור אותו.

אי אפשר לדבר על אדי, מבלי לדבר על אחת האהבות ואחד הדברים המרכזיים בחייו, להרצות וללמד כל אחד ותמיד בגובה העיניים סייעות, מתנדבים, סטודנטים, רופאים כללים, מתמחים ומומחים. בכל אחד שנגע הוא השאיר משהו ממנו. הוא היה שותף למיטב הכנסים בעולם ואת ההרצאה וההופעה שלו על במה הייתי מגדיר כ"הצגה של איש אחד". לאדי הייתה אישיות מיוחדת. אהב מאוד ללמוד ולספוג חוויות, הוא ידע לסחוט את החיים האלה עד הטיפה האחרונה. הייתה לו אישיות צבעונית ולא רק בלבוש . אחת האהבות החדשות שלו הייתה המטבח. ארוחה אצלו ואצל ביאנקה אשתו הייתה חוויה מיוחדת שלא הייתה מביישת שום מסעדה עם שלושה כוכבי משלן. אבל הדבר שהכי אפיין את האישיות שלו זה שאצל אדי לא היו קיימים אנשים שקופים ,הוא התעניין בכולם, ידע הכול על כולם – פציינטים, עובדים, המנקה, הירקן והמוכר במכולת. תמיד היה לו זמן להקשיב, לשאול ולהתעניין ותמיד מתוך מקום של שווה בין שווים. במרוצת השנים אדי וביאנקה אשתו הפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה שלי ברגעים עצובים ושמחים. תמיד היה שם ותמיד ידע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון. הוא היה חבר אמתי!  עשינו הרבה דברים רציניים ביחד אבל גם ידענו להשתולל ולעשות שטויות. מאוד חסרות לי השיחות שלנו בערב על כוסית של וויסקי. החברות והמשפחתיות הולידו שותפות ענפה בשתי מרפאות שיניים: בירושלים וראשון לציון. קראנו להן דורון & גרפונקל וצחקנו שזה כמו סיימון & גרפונקל. בהמשך הקמנו את האגף הדנטלי במרכז הרפואי אסף הרופא, אדי שימש בו מנהל אקדמי. בשביל אדי אגף זה היה סגירת מעגל כי כאשר עלה לארץ עבד בבית חולים אסף הרופא כסניטר. נכון להיום אגף זה מונה כ 60 עובדים. אבל הפרויקט שהוא הכי אהב והיה מחובר אליו מתוך תחושת שליחות אדירה היה העמותה לטיפול למען בריאות הפה שהקמנו לפני 18 שנה, במטרה להעניק טיפולי פה ושיניים לאוכלוסייה מרותקת ותשושה בישראל. לעמותה זו 2 משרדים בצפון ובמרכז, 4 ניידות בפריסה ארצית ,מטפלת בכ 320  בתי אבות ובתי חוליים פסיכיאטריים. במרוצת השנים עמותה זו טיפלה ב כ 45000 איש מתוכם כ 20000 ניצולי שואה. על פעילותו בעמותה זו אדי קיבל בשם העמותה את אות הנשיא למתנדב והיה לרופא שיניים היחיד בארץ שקיבל אות זה.

לפני מס חודשים ועד מנהל של העמותה החליט לשנות את שמה: "העמותה לרפואת שיניים ניידת על שם פרופ' אדי. א. גרפונקל". אני סמוך ובטוח שנעשה הכול שעמותה זו תמשיך ותישא בגאון את שמו.

ולסיום

זה היה האני מאמין שלו. הוא פעל לפי עקרונות אלה גם בחייו המקצועיים וגם בחייו הפרטיים:

אל תסתכל ----- תראה!

אל תשמע----------תקשיב!

אל תדבר ------- תגיד משהו!

אל תתבונן--------תרגיש!

אל תעריץ את המורים שלך -----תכבד אותם

היום אני מבין שגם אני הייתי אחד מהפרויקטים שלו. כמעט כל מה שאני יודע למדתי ממנו.                   ברצוני לנצל כתבה זו ולהגיד לו, תודה

ואם הייתי רוצה לסיים עם מסר מאדי: פציינט יצא עם חיוך ממך! איך אתה עושה את זה ? תעמוד על הראש אם צריך