התפתחות בפסיקה -"פגיעה באוטונומיה" בנזקי גוף והקשר לרפואת הפה והשיניים

Search Dental Tribune

התפתחות בפסיקה -"פגיעה באוטונומיה" בנזקי גוף והקשר לרפואת הפה והשיניים

E-Newsletter

The latest news in dentistry free of charge.

  • This field is for validation purposes and should be left unchanged.
Dental Tribune Israel

By Dental Tribune Israel

ב' 5 ספטמבר 2022

save

התפתחות ראש הנזק, פגיעה באוטונומיה, היא יצירה ישראלית מקורית שנוצרה בפסק דין דעקה והיא כבר בת 21 שנים. במקור, הוא נפסק כנזק שיורי (פיצוי בודד כאשר לא ניתן כל פיצוי אחר) , לאחר שלא ניתן היה להעניק לתובעת פיצוי בשל רשלנות רפואית ובשל היעדר קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי של הרופא להסכמה מדעת לניתוח על פי חוק זכויות החולה. חובת הגילוי של הרופאים גם כך מאד רחבה וראש נזק זה אף מרחיב יותר עקב חוסר הדרישה לקשר סיבתי.

ד"ר אדוט מאיר DMD, MHA

התפתחות ראש הנזק, פגיעה באוטונומיה, היא יצירה ישראלית מקורית שנוצרה בפסק דין דעקה והיא כבר בת 21 שנים. במקור, הוא נפסק כנזק שיורי (פיצוי בודד כאשר לא ניתן כל פיצוי אחר) , לאחר שלא ניתן היה להעניק לתובעת פיצוי בשל רשלנות רפואית ובשל היעדר קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי של הרופא להסכמה מדעת לניתוח על פי חוק זכויות החולה. חובת הגילוי של הרופאים גם כך מאד רחבה וראש נזק זה אף מרחיב יותר עקב חוסר הדרישה לקשר סיבתי.

בפסיקה הישראלית הנזיקית רפואית ניתן לראות מספר מגמות לגבי ראש נזק זה. למרות שהתחיל כנזק שיורי,  הוא נפסק בנוסף לפיצוי בגין נזק גוף רשלני ואף בנוסף לנזק גוף לא ממוני אחר, דוגמת כאב וסבל. ההלכות בבית המשפט העליון בנושא זה, מתחלפות כתלות בהרכב השופטים, בעיקר לגבי מתן או אי מתן כפל פיצוי בנזק לא ממוני. הפיצוי בפסיקה ניתן לדברי השופטים, גם שאין פגיעה בגרעין הקשה של האוטונומיה וזה עלול להידרדר לפיצוי עתידי גם בתביעות רפואיות כאשר הטיפול הצליח בבחינת טוב אך לא מצוין. מהלך כזה יחמיר את הרפואה המתגוננת ויעמיס שלא לצורך את בתי המשפט ולכן לא ישרת אינטרסים ציבוריים אלו.

מקריאת פסקי הדין עולה קושי בכימות סכום הפיצוי, כבכל נזק לא ממוני, אך בפגיעה באוטונומיה בולט חוסר הפרופורציה בסכומים שנפסקים. הגידול האקספוננציאלי בסכומים, הפך ראש נזק מוגבל זה למרכיב משמעותי בתביעה נזיקית. יש לתת את הדעת באם זה משרת את מטרות דיני הנזיקין ובהם שיקולי צדק מתקן או מחלק או שיקולים הרתעתיים למרות שברור שזה מרחיב מאד את הגמישות השיפוטית. רוב הסכסוכים ברפואת שיניים לא מגיעים לפסיקת בית המשפט אלא מסתיימים בפשרות וכך ראוי.

ההמלצות הקליניות המומלצות לנוכח המתואר לעיל הן : 1. לשמוע ולתעד את דברי ובקשות המתרפא בהגיעו למרפאה. 2. להדריך רופאי שיניים בצורך החוקי להקפיד על בדיקות נרחבות איכותיות ומעמיקות כולל תיעוד ויזואלי נרחב לפני כל טיפול ( בדומה לסט אורתו ).   3. להיעזר בשירותי רופאי שיניים מומחים כבסיס לתכנון וביצוע אופציות טיפוליות אפשריות. 4. לתכנן את הטיפול על פי סדר קדימות קליני מקובל שיכלול הכנה ראשונית והערכה מחדש ורק אז להתקדם ולתת מספר אופציות טיפוליות כולל עלויות משוערות. 5. יש להקפיד לתעד כל שלב בתיק המתרפא כולל תיאום ציפיות, הערכת שיתוף פעולה עתידי ופרוגנוזה של כל הטיפול.  6. יש לתת הסברים מפורטים למטופלים, על פי החובה המפורטת בחוק זכויות החולה . יש להתאים את ההסברים ולתת דגשים בהתאם למאפיינים הייחודיים לכל מתרפא. 7. יש לתת למתרפא זמן לעכל המידע ולהתייעץ ואין לבצע טיפולים מורכבים בפגישה ראשונה. 8. לפני כל פעולה יש ליידע בדבר סיבוכים, סיכונים, תופעות לוואי, תוצאות מקוות והחתמה על טפסי הסכמה מדעת וכן לכתוב הערות על כך בתיק המתרפא. 9. יש להקפיד על זימון ומעקב לביקורות תקופתיות כולל פגישות מחזוריות בגהות הפה. 10. מה שלא מתועד בתיק המתרפא, קשה מאד לזכור ולהוכיח ולכן יש להשקיע בארכיון דיגיטלי עם גיבוי לטווח ארוך.  11. חובת שמירת התיעוד המומלצת היא מינימום 10 שנים מיום סיום הטיפול ובילדים- 10 שנים מיום הגיעם לגיל 18.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertisement
advertisement