אקופונקטורה בטיפול בקסרוסטומיה, חרדה דנטלית ורפלקס הקאה

טיפול בקסרוסטומיה

יובש פה עלול להיגרם בעיקר על ידי תרופות, מצבים כגון סינדרום שיוגרן, הקרנות לאזור ראש צואר. הטיפול המקובל ביובש פה כולל טיפול פליאטיבי כגון תחליפי רוק, לעיסת גומי לעיסה ותרופות כגון פילוקרפין.

השימוש באקופונקטורה כטיפול אלטרנטיבי ביובש פה תועד בספרות הרפואית במערב מאז 1980. מחקרי תצפית הראו כי טיפול באקופונקטורה מאיץ את זרימת הרוק במתנדבים בריאים, חולים עם תסמונת שיוגרן ומטופלים שקיבלו הקרנות לאזור ראש צואר. במחקר ארוך טווח שכלל 70 מטופלים עם יובש פה עקב תסמונת שיוגרן, הקרנות או סיבות אחרות, המטופלים קיבלו מערך של 24 פגישות אקופונקטורה במשך 6 חודשים. קצב זרימת הרוק שלהם עם וללא גירוי בלוטות הרוק נמדד 6 חודשים לאחר תחילת הטיפול באקופונקטורה, ועל פי תחושות סובייקטיביות של הנבדקים. נתונים במשך 3 שנים נבדקו והוערכו, ובין היתר הושוו בין מטופלים שבחרו לקבל תוספת טיפולים באקופונקטורה ואלו שלא. התוצאות הראו שקצב זרימת הרוק עם וללא גירוי בלוטות הרוק היה גבוה בצורה משמעותית לאחר 6 חודשים. תוצאה זו גם תאמה את תחושות הנבדקים. יתר על כן, מטופלים שבחרו לקבל תוספת אקופונקטורה לאחר תום 6 החודשים הראו עליה משמעותית בקצב זרימת הרוק לעומת אלו שבחרו להפסיק טיפולי האקופונקטורה לאחר 6 חודשים. הדבר מצביע על כך שטיפול תומך של אקופונקטורה שניתן במשך תקופת זמן ארוכה מסייע לתחזק את האפקט התרפיוטי שלו. ממצא זה מתאים לתפיסת הרפואה הסינית המסורתית שהשפעה טיפולית של אקופונקטורה היא מצטברת לאחר טיפולים חוזרים.

נראה שאקופונקטורה יכולה לעזור בהגברת קצב זרימת הרוק במטופלים שבלוטות הרוק שלהם עדיין מתפקדות. מטופלים שבלוטות הרוק שלהם נפגעו על ידי הקרנות, ואינן מגיבות לפילוקרפין, דיווחו על הקלה מסויימת. ברור כי יש לידע מטופלים אלו לגבי האפקט המוגבל של האקופונקטורה ולהוריד ציפיותיהם.

המנגנון באמצעותו מגבירה האקופונקטורה את קצב זרימת הרוק אינו ברור לגמרי. יתכן שיש בכך אפקט פלצבו, בו ציפיות לבד של מקבלי הטיפול מעודדות הגברת יצירת רוק. יתכן שנקודות דיקור באזור ראש צואר יכולות לגרות עצבים המעצבבים את בלוטות הרוק באופן ישיר. מספר חוקרים הציעו את המנגנון הבא: דיקור לעורר שחרור של נוירופפטידים שמצידם משפיעים על זרם הדם, והם בעלי תכונות אנטידלקתיות, ומפעילים אפקט טרופי על בלוטות הרוק. אפשרות אחרת קשורה לגירוי נוירונים המשפעלים גרעינים במוח הקשורים לבלוטות הרוק.

טיפול בחרדה דנטלית וברפלקס הקאה

סקירת קוקרן שנערכה לאחרונה הראתה כי 31% מהאוכלוסיה הבוגרת חרדים מטיפול שיניים. מטופל החרד יכול לפתח דחיה מטיפול שיניים והמנע ממנו. במהלך טיפולי שיניים, מטופל חרד יכול לעכב את הרופא מלבצע טיפול נאות.

תרופות כגון בנזודיאזפינים משמשות באופן מסורתי לטיפול בחרדה דנטלית. השימוש באקופונקטורה יכול להוות תחליף ללא תופעות הלוואי שיש לתרופות. דווח על שימוש מוצלח באקופונקטורה אאוריקולרית לטיפול בחרדה כרונית. מחקר שהשווה בין אקופונקטורה אאוריקולרית לבין מתן אינטרה-נזלית של מידזולם הראה השפעה זהה.

רפלקס הקאה הוא מנגנון הגנתי נורמלי שמופעל למנוע מגופים זרים או חומרים מזיקים להיכנס לגרון או לקנה הנשימה. רפלקס מוגבר עלול כמובן להפריע למהלך פרוצדורות דנטליות כגון לקיחת מטבעים. דיקור בנקודות מסויימות, ובכלל זה גם אקופונקטורה אאריקולרית, יכול להפחית את עוצמת הרפלקס בצורה משמעותית. הסבר "מערבי" להשפעת האקופונקטורה על רפלקס ההקאה יכול להיות בכך שהאקופונקטורה גורמת לשחרור אנדורפין מסויים, הנקשר לקולטן אופיואידי, ובכך גורם לאפקט אנטי הקאתי.